נרקולפסיה

בחורה סובלת מנרקולפסיה

תוכן עניינים

נרקולפסיה, מה זה?

נרקולפסיה היא הפרעת שינה, המאופיינת על ידי ישנוניות יתר, שיתוק שינה, הזיות, ובמקרים מסוימים פרקי קטפלקסיה (אובדן שליטה חלקי או מוחלט בשרירים, המופעל לעיתים קרובות על ידי רגש חזק כגון צחוק).

נרקולפסיה מופיעה באותה מידה בקרב גברים ונשים ופוקדת בממוצע 1 מכל 2,000 אנשים. תסמיני נרקולפסיה מופיעים בילדות או בגיל ההתבגרות, אך בקרב רבים תסמיני נרקולפסיה עלולים לצוץ לפרקים שנים לפני אבחנת ההפרעה.

נרקולפסיה- תסמינים

תסמיני נרקולפסיה יכולים להשתנות מאדם לאדם, ובמקרים מסוימים הם חמורים יותר מאחרים.

  • אנשים הסובלים מנרקולפסיה מרגישים מנומנמים מאוד במהלך היום ועלולים להירדם באופן לא רצוני במהלך פעילויות שגרתיות. 
  • אנשים הסובלים מנרקולפסיה יכולים לחוות הזיות ושיתוקי שינה במהלך היקיצה או ההירדמות, כמו גם הפרעות שינה ליליות וסיוטים חיים.
  • בנרקולפסיה הגבול בין ערות לשינה מטושטש, ולכן מאפייני שינה עלולים להתרחש בזמן שאדם ער לחלוטין. לדוגמא, קטפלקסיה, שיתוק שרירים שמאפיין את שנת ה- REM ומתרחש בשעות הערות, גורם לאובדן פתאומי של טונוס השרירים המוביל ללסת רפויה, או חולשה של הידיים, הרגליים או בפלג גוף עליון. הקטפלקסיה נמשכת בין מספר שניות ל- 2 דקות, ומופיעה רק בקרב אחוז מסוים מהסובלים מנרקולפסיה. לעתים קרובות היא מופעלת על ידי רגש חזק כמו התרגשות או צחוק.

נרקולפסיה והמוח

במוח האדם קיימות מערכות, שנועדו לסייע לנו להישאר ערים. 

בזמן ערות אותות התראה מגיעים מאזור עמוק במוח, שנקרא "גזע המוח". האותות הללו מתפשטים ו"מעוררים" חלקים נוספים במוח, כשבמקביל מקבץ תאים באזור סמוך אחר הנקרא "היפותלמוס" מייצר את ההיפוקרטין, חומר כימי שמווסת ערנות ותנועת עיניים מהירה, ומפעיל ומתחזק את פעולתם של אותם אותות התראה המגיעים מגזע המוח.

 

אצל אדם עם נרקולפסיה, התאים באזור המיוחד של ההיפותלמוס גוועו. למרות שזה מקבץ תאים קטן יחסית, ההשפעה על הערות והשינה היא דרמטית, וללא היפוקריטין, קשה לאדם להישאר ער לפרקי זמן ארוכים, מה שגורם לשינה ולערות לחפוף ומוביל לאפיזודות של הזיות עזות או שיתוק בעת התעוררות וכדו'.

אובדן ההיפוקריטין משפיע גם על הפרשתם הסדירה של כימיקלים מרכזיים אחרים במוח, כגון דופמין, סרוטונין ונוראדרנלין. מסיבה זו רופאי שינה רושמים למטופליהם תרופות נוגדות דיכאון, שפועלות על הנוירוטרנזמיטורים הקשורים לנרקולפסיה.


כיום מדענים עובדים על דרכים, שבאמצעותן ניתן יהיה למקד ולעורר את קולטני ההיפוקרטין, כך שניתן יהיה לחקות את נוכחותו של הכימיקל, הבנת האופן שבו תאי ההיפוקריטין הולכים לאיבוד, כדי שיוכלו למקד לעצור את התפתחות תסמיני הנרקולפסיה.

הגורמים לנרקולפסיה

נכון להיום, פרט לידע שמצוי בידינו על ההיפוקרטין, לא ידוע דבר על גורמים נוספים לנרקולפסיה. כיום נבדקות השערות שונות באשר לפגיעות בגזע המוח, גידולים ושבץ מוחי, אולם ההבנה הבסיסית הקיימת היא, שמקור ההפרעה בנטייה גנטית בסיסית, שמעמידה את האדם בסיכון מוגבר לפתח נרקולפסיה.

 

ההשערה היא, שבגיל הילדות או הנעורים אירוע כמו זיהום עלול להיות טריגר להפרעת הנרקולפסיה, וכתוצאה מבלבול של מערכת החיסון, היא תוקפת את התאים המייצרים היפוקריטין במקום את מחוללי הזיהום. מסיבה זו הקהילה המדעית נוטה להאמין שהנרקולפסיה היא מחלה אוטואימונית (מחלה שבה הגוף, מערכת החיסון- תוקף את עצמו), כשהגורם המעורר העיקרי שמשויך להתפרצותה היא נגיף השפעת H1N1.

מחזורי שינה ונרקולפסיה

אובדן ההיפוקריטין במוח מקשה על האדם להישאר ער, מה שמאפשר לשנת REM להתרחש ברגעים לא צפויים. זה אומר שאדם עם נרקולפסיה יכול לצלול לשנת REM  ישירות ממצב של ערות, במקום לעבור את כל השלבים של מחזור השינה.

בעוד שהאדם הרגיל נע בין שלבי השינה באופן הדרגתי, ומגיע לשנת REM, המתאפיינת בשיתוק שרירים, חלימה ותנועת עיניים מהירה, האדם הלוקה בנרקולפסיה עלול לצלול ישירות לשלב שינה זה, מה שעלול לעורר הפרעות שינה נוספות שנעות מהזיות ועד לשיתוקי שינה.

לקריאה נוספת על מחזורי שינה >>

החיים עם נרקולפסיה

נכון להיום אין תרופה לנרקולפסיה, אך תרופות וטיפולים התנהגותיים עשויים לשפר את הסימפטומים, כך שמי שסובל ממנה יוכל לנהל שגרת חיים נורמטיבית ותקינה.

אם אתם סובלים מנרקולפסיה, ואתם רוצים לשפר במידה ניכרת את איכות החיים, מומלץ ליישם את אסטרטגיות ההתמודדות הבאות:

  • הסבירו על תופעת הנרקולפסיה לחברים, משפחה ועמיתים לעבודה. השתמשו בתיאור ברור ומדויק של ההפרעה והתסמינים במידת הצורך, מה שעשוי להגביר את המודעות, האמפתיה והתמיכה שלהם בכם.
  • היו גמישים לגבי פגישות ותוכניות חברתיות, תוך התחשבות בצרכים האישיים שלכם. 
  • קחו תנומות קצרות במהלך היום. מומלץ להתנסות עם זמני תנומות שונים ולבחון אם, מתי וכמה זמן הם גורמים לכם להרגיש ערניים.
  • הכירו את הטריגרים שלכם לישנוניות אינטנסיבית וקטפלקסיה, אם ישנה.
  • שימו לב לאופן שבו תרופות משפיעות על הסימפטומים שלכם, כולל באיזה שעות אתם נוטלים את התרופות ואיך הן משפיעות עליכם.
  • שימו לב אילו סוגי מאכלים ותרגילי ספורט קבועים גורמים לכם להרגיש ערניים יותר.
  • אמצו הרגלי שינה טובים: הימנעו ממשקאות המכילים קפאין בשעות המאוחרות של היום, שמרו על שגרת שינה קבועה ועקבית, הקפידו על שעות שינה ויקיצה קבועות במידת האפשר, הימנעו משימוש באלקטרוניקה סמוך לשעת השינה ושמרו על חדר השינה נעים, שקט וחשוך.
  • מצאו קבוצת תמיכה לאנשים עם נרקולפסיה. נרקולפסיה יכולה לגרום לכם להתבודד או לחוש בודדים, ולכן חשוב שתסתייעו באחרים ותצרו קשרים חברתיים עם אנשים שיכולים להבין אתכם ולהזדהות אתכם.

נרקולפסיה במקום העבודה

בדומה לתלמידי בית הספר, גם אנשים מבוגרים יכולים להגביר את המודעות של הסביבה כדי לסייע להם להתמודד עם הנרקולפסיה. 

עדכון מנהלת משאבי אנוש, המעסיק המנהל הישיר והקולגות עשויים להפחית את המבוכה והחרדה, להפוך את סביבת העבודה למכילה, תומכת ומבינה ולהגביר את הפרודוקטיביות של העובד.

התאמת סביבת העבודה ותנאי העבודה עשויים לעזור בהתאם, לדוגמה עבודה בתנאים דינמיים ומשתנים (בעמידה או בתנועה) בעת ניהול שיחות או פגישות עבודה לדוגמה, או לקיחת הפסקה לתנומות קצרות במהלך יום העבודה.

נרקולפסיה ונהיגה

תסמיני נרקולפסיה יכולים להיות מסוכנים מאוד. הירדמות או איבוד שליטה בשרירים במהלך פעילויות יומיומיות פשוטות מהווים סיכון בטיחותי חמור, וכמה מהתרחישים המסוכנים ביותר עשויים לקרות בזמן הנהיגה, הפעלת מכונות או בישול.

נדרשות רק שניות ספורות של ישנוניות עזה או אובדן שליטה בשרירים שתתרחש תאונה, ומחקרים מראים כי אנשים הסובלים מנרקולפסיה אכן נוטים להירדם בזמן נהיגה, מה שמגביר את הסבירות שיהיו מעורבים בתאונת דרכים.

המפתח להפחתת הסיכונים הללו טמון רק בהגברת המודעות של האדם והסביבה ואימוץ הרגלי חיים בריאים, שמירה על אורח חיים מסודר ושינויים התנהגותיים.

נרקולפסיה היא הפרעת שינה, המאופיינת על ידי ישנוניות יתר, שיתוק שינה, הזיות, ובמקרים מסוימים פרקי קטפלקסיה.

ההבנה הבסיסית הקיימת היא, שמקור ההפרעה בנטייה גנטית בסיסית, שמעמידה את האדם בסיכון מוגבר לפתח נרקולפסיה.

נכון להיום אין תרופה לנרקולפסיה, אך תרופות וטיפולים התנהגותיים עשויים לשפר את הסימפטומים, כך שמי שסובל ממנה יוכל לנהל שגרת חיים נורמטיבית ותקינה.

ישנם כמה תסמינים לנרקולפסיה והם יכולים להשתנות מאדם לאדם.

נושא השינה מעניין אותך?
מוזמן/ת להירשם לניזולטר ולהנות ממאמרים נוספים ומעניינים שיעלו בעתיד לאתר.
בנוסף תזכו לטיפים על בסיס קבוע כיצד לשפר את השינה שלכם 😉