היפרסומניה / יתר שינה

בחורה שסובלת מהיפרסומניה(יתר שינה)- נרדמת על השולחן

תוכן עניינים

היפרסומניה אידיופטית

היפרסומניה אידיופטית היא הפרעת שינה נוירולוגית כרונית, שהסובלים ממנה חשים עייפות כרונית ונוטים להירדם באופן ספונטני ובלתי נשלט לתנומות במהלך היום, אשר מהן הם מתעוררים עייפים עוד יותר או בתחושה מאוד לא טובה.

היפרסומניה אידיופטית אינה מושפעת ממספר שעות השינה במהלך הלילה או מאיכות השינה, וגם אם הסובלים ממנה ישנו שינה ארוכה וטובה, הם עדיין יחושו מאוד עייפים במהלך היום ועלולים להירדם בפתאומיות.

מהם הסימפטומים של היפרסומניה אידיופטית?

הסימפטום העיקרי של היפרסומניה אידיופטית הוא ישנוניות מוגזמת בשעות היום למרות כמויות שינה מספיקות. סימפטומים ותלונות נוספים כוללים שינה לא מרעננת או שאינה מיטיבה, קושי להתעורר מהשינה, ותחושת חוסר התמצאות בעת ההתעוררות.

בעוד שאנשים ללא הפרעות שינה עשויים להתעורר ולרצות לחזור לישון, אצל אנשים עם היפרסומניה אידיופטית, המעבר בין שינה לערות הרבה יותר קשה ועלול להימשך זמן רב. השינה מותירה אותם תשושים מאוד ועם ערפול נפשי, שיכול להישאר לאורך כל השעות הספורות שהם מצליחים להישאר ערים, מה שהופך משימות פיזיות או מנטליות פשוטות ויומיומיות לאתגר אמיתי ומשבש לחלוטין את יכולת התפקוד שלהם.

מרבית האנשים שסובלים מהיפרסומניה אידיופטית מדווחים על למעלה מ- 11 שעות שינה בלילה. ההפרעה כרונית, ותסמיניה באים לידי ביטוי באופן קבוע. עבור האנשים הללו קשה להחזיק במשרות לאורך זמן, להיות במסגרת לימודים מסודרת, לטפח מערכות יחסים ולהיות שותפים באופן מלא באורח החיים של הסובבים אותם- משפחה וחברים. גם בסיוע תרופות, הסובלים מהיפרסומניה אידיופטית עלולים למצוא עצמם נאבקים בתסמיני ההפרעה והשלכותיה.

מתי מופיעים התסמינים הראשונים להיפרסומניה אידיופטית?

היפרסומניה אידיופטית מופיעה לעיתים קרובות בתחילת שנות העשרה המאוחרות או בשנות העשרים המוקדמות, אם כי היא יכולה להתחיל גם בשנות הילדות או להופיע בגילאים בוגרים יותר. בדרך כלל חלה החמרה בקרב נשים ממש לפני גיל המעבר.

כיצד נעשה אבחון של היפרסומניה אידיופטית?

אבחון נכון של היפרסומניה אידיופטית הוא המפתח לקביעת אסטרטגיות טיפול מועילות וכולל:

  • ישנוניות יתר במהלך שעות היום למשך 3 חודשים לפחות
  • שלילת תרופות שנקבעו כגורם לתחושת הישנוניות
  • היסטוריה רפואית מקיפה, בדיקה גופנית ובדיקות רפואיות לשלילת מצבים אחרים כגורם

שלילת הפרעות במקצבי השינה ושינה לא מספקת (בדרך כלל מתבצעת הערכה בבדיקה שמתבצעת במעבדת שינה)

מה גורם להיפרסומניה אידיופטית?

הסיבה להפרעה אינה ידועה, אולם במקרים מסוימים נמצא ייצור יתר של מולקולה קטנה שפועלת כמו כדור שינה. למרות שטרם נקבע ההרכב המדויק של המולקולה הזו, ידוע הרבה על האופן שבו היא מתקשרת עם חומצה, שמכונה GABA, ומהווה שחקנית ראשית במנגנוני המוח המקדמים שינה. 

כאשר היפרסומניה היא הסימפטום

בקרב אנשים שסובלים מהפרעות שינה ומחלות שונות, כמו פרקינסון או ניוון מיוטוני, היפרסומניה עלולה להיות סימפטום או הפרעה משנית, שנגרמת כתוצאה מהפרעת השינה הראשונית.  

הפרעות נדירות אחרות, הידועות כקשורות ליתר לחץ דם כוללות את תסמונת אהלרס דנלוס, תסמונת טכיקרדיה יציבה ותסמונת פראדר ווילי.

אילו טיפולים תרופתיים קיימים להיפרסומניה אידיופטית?

נכון לעכשיו, לא קיים טיפול מאושר לטיפול בהיפרסומניה אידיופטית. עם זאת, מקובל להשתמש בתרופות לקידום ההתעוררות, במטרה לסייע לאנשים להקיץ בקלות בבוקר ולאחר נמנומים ספונטניים במהלך היום. מרבית הסובלים מהיפרסומניה אידיופטית לא משיגים שליטה מספקת בתסמינים גם בעזרת התרופות הללו, שעלולות להפסיק להשפיע לאחר זמן מה, והשימוש בהן מלווה בתופעות לוואי מטרידות. 

החוקרים ממשיכים לבדוק תרופות שאושרו להפרעות אחרות, כמו גם טיפולים חדשים, אך נכון להיום, המטופלים בהיפרסומניה אידיופטית נוטים לאמץ גישות התנהגותיות, שבחלקן מסייעות להם להתמודד טוב יותר עם תסמיני ההפרעה.

לא מצליח/ה לישון כמו שצריך בלילה?
סובל/ת מהפרעות שינה? 
הגיע הזמן לפתור את הבעיות ולחזור לישון כמו שצריך!
השאירו פרטים לשיחת ייעוץ עם יועצת שינה >>>

טיפולים התנהגותיים להיפרסומניה אידיופטית

גישות התנהגותיות מעודדות את הסובלים מהיפרסומניה אידיופטית ליזום תנומות קצרות ומתוכננות. למרבה הצער, עבור אנשים שונים עם היפרסומניה אידיופטית תנומות מתוכננות אינן מועילות באותה מידה, מכיוון שהן נוטות להיות ארוכות ולא מרעננות, וההתעוררות מהן יכולה להיות קשה מאוד עבורם.

למרות שלא הוכח כי גישות התנהגותיות משפרות את התסמינים בקרב אנשים עם היפרסומניה אידיופטית, סוגים שונים של טיפולים עשויים לעזור לאנשים ללמוד להתמודד עם הפרעת השינה הכרונית הזו.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), למשל, מסייע לאנשים ללמוד כיצד להפחית את התגובות הרגשיות השליליות שלהם (למשל תסכול, כעס, דיכאון) לתסמיני ההפרעה שלהם. טיפול זה וסוגי טיפול אחרים יכולים לסייע לאנשים ללמוד מיומנויות התמודדות ולאפשר להם להתאים את עצמם לשינויים באורח החיים שנדרשים מהם בגלל תסמיני ההפרעה.

לבסוף, מכיוון שתסמינים של היפרסומניה אידיופטית יכולים להשפיע על הלימודים, על העבודה ועל מערכות היחסים של הסובלים ממנה, חשוב לחנך את כל מי שעשוי לקיים אינטראקציה קבועה עם אנשים עם היפרסומניה אידיופטית על הפרעת שינה זו. 

מכיוון שיש אנשים עם היפרסומניה אידיופטית שדורשים התאמות חינוכיות  ו/ או  תעסוקתיות, כדי שיצליחו להשיג את יעדי הקריירה שלהם, זה עשוי לדרוש שיחה בין ספקי שירותי בריאות לבין בית הספר ו/או המעסיק לגבי מה זה היפרסומניה אידיופטית, ואיך הסימפטומים עלולים להשפיע על מי שסובל ממנה.

באופן דומה, בני/בנות זוג, הורים וחברים קרובים יכולים גם הם ללמוד יותר על היפרסומניה אידיופטית, השפעותיה והשלכותיה על חיי האנשים שסובלים ממנה, כך שיוכלו להבין טוב יותר את תסמיני ההפרעה וכיצד הם עלולים להשפיע על יקירם.

טיפולים חדשים לישנוניות בהיפסומניזות ראשוניות

מערכות המוח המווסתות ישנוניות וערות מובנות כיום יותר מאשר בעבר, מה שמוביל את המדענים ואנשי הרפואה שבחזית המחקר והטיפול בהפרעת ההיפרסומניה אידיופטית לתכנן טיפולים ממוקדים לחלקים מרכזיים במערכת זו. לדוגמה, בהתבסס על תפקיד ההיסטמין בהשארת אנשים ערים, תרופות הפועלות על היסטמין נמצאות בפיתוח לטיפול בישנוניות יתר. באופן דומה מתבצעים מחקרים ופיתוחים של תרופות לנטרול GABA.